"בלי כיבודים!", הכרזתי בפני כולם ושרפתי באש את שקית הבמבה
שהייתה לי.
"טיפשי", חשבתי, אבל מיד הבנתי ששקיות של במבה פוחדות ממקומות
סגורים כך שלמעשה לא נשאר לי אלא להפליץ ולקוות לטוב. כמובן
שכולם הריחו והייתי חייב להאשים את זה שעמד לידי.
לאחר שסקלו באבנים את זה שעמד לידי הייתי חייב לטגן שניצלים,
ככה זה אצלנו, כל מי שמריח פלוץ של מישהו אחר חייב לטגן
שניצל.
לאחר שטיגנתי את השניצל יריתי לעצמי בראש. זו הייתה החלטה
פזיזה, אני יודע, אבל מה זה בעצם כדור בראש כשחושבים על זה?
טוב, כנראה שלא חשבתי על זה.
לאחר כמה דקות קמתי לתחייה ואכלתי בננות, ככה זה אצלנו, כל מי
שקם לתחייה חייב לאכול בננות.