סיפור זה הוא סיפור ריאלי, אבל עם מוסר השכל...

בצפון ירושלים יש שכונה מאוד עבריינית, ועניה...
אנשים לא מוכרים מפחדים להיכנס אליה אחרי השעה 8 בערב...
בשכונה הזו יש רק דקירות, רצח, גנבות, מכות, ואפילו את הבנק
הוציאו משם, אז תחשבו עד איזו רמה היא הגיעה!
כשנכנסים לשכונה באור יום היא נראית כשכונה יפהפיה: ככרות, גני
משחקים, בית-ספר יסודי, בריכה, מתנ"ס...
אבל בערב השכונה נהפכת אפלה ומפחידה... שקטה...
עד שפתאום נשמעת צעקה צווחנית וכואבת של מישהו שהתעסק או דיבר
לא יפה עם מישהו מהשכונה... וכשזה קורה, כבר מבינים המקומיים
שזהו... הוא, הוא חטף ת'מכות של החיים שלו ואולי גם נרצח!!!
אבל בתוך שכונה זו גרה נסיכה יפהפיה, שמחזרים מכל השכונות
והערים האחרות מגיעים לשכונה זו רק כדי לנסות לכבוש את לבה
(למרות שהם יודעים את הסיכון שבלהגיע לשכונה)...
כשהיא עוברת בשכונה עם הבושם 212 שלה והשיער הגולש, והחיוך
שמעלף כל גבר, כולם נשכבים לכבודה, ונופלים על הרצפה...
שומרי הראש שלה הם אלה שבלילה הקודם גרמו לשמיעת הצעקה
הצווחנית...
היא מחליפה בחורים כמו גרביים, וכל אחד היה רוצה להיות אחת
מהגרביים שלה!
הנסיכה הזו שוברת לבבות על ימין ועל שמאל, כי היא מאמינה שהיא
תמצא את הנסיך האידיאלי שלה, שיבוא על מכונית מעלפת וחדשה,
ושיאהב אותה, והיא אותו...

בינתיים היא עדיין מחפשת את הנסיך שלה...

אז מסקנה - אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בתוכו...
ואם זו בת שקוראת - אל תסתכלי בקנקן אלא במלצר שמביא אותו!