|
את רוגשת כשבא לי הרגע הזה הנכון
את פורשת ידיים וסופקת כפיים אל על
ואני לא מבין ואינני יודע
אם רוצה את או סתם מין שירים שכאלה שוזרים מעצמם
ובתוך חוטי השזירה מילותייך אינן נכתבות
חרוזייך יוצאים למרחב בגאות
ואני נבוך לא יודע מדוע ואיך את איתי בראשך
וכותב לך על אגרת קטנה שמוזהבת
במילות האלוה שנתן את קולו.
מול אלפי הברכות וקללות שאנוש שלחן
ועדיין קולן ברמה אחרת שלחו אל מרום גבוה, עתיק |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.