שימון מפנה את מבטו ומתחיל לצעוד בכוון האצטדיון. לפני שהוא
מגיע למעבר החצייה, מגיח אברם כהרגלו - משום מקום - וכאילו הכל
כרגיל מבקש  סיגריה.
שימון, שמבין היטב את המשחק, מחייך, ומושיט לו סיגריה.. בנון
שלנטיות הוא מפשפש בכיסו ומוציא קופסת גפרורים מהוהה מצית
גפרור וכשהלהבה מוגנת בין שתי ידיו. הוא מקרב אותה אל הסיגריה
שבזוית שפתיו של אברם. כמי שכל עתותיו בידו הוא מתחיל לשוחח עם
אברם על הא ועל דא. כל אותו הזמן הספיקה ה- BMW של ניסו לצאת
מטווח ראיה. שימון לא מראה שום סימן של התרגשות. הוא מפציר
באברם לקפוץ אתו אל ליאון לשתות משהו. עכשיו תורו של אברם
להילחץ. עכשיו זה משחק של עצבים. כמו הורדות ידיים אבל במוח.
מי ימצמץ ראשון - הלך עליו. לשימון ברור, כמו גם לכל מי שעומד
בשדרה עכשיו ומסתכל עליהם, שזה כבר לא רק עניין של כסף. הכסף
כבר מזמן לא חשוב. גם לא הכבוד. עכשיו זה עניין של חיים. וחיים
זה לא צחוק. שימון מושך כיסא ואומר שלום לליאון. אברהם, קצת
חיוור מתיישב מולו. שימון מזמין שני ערק בקול צרוד, ושולף מכיס
החולצה פנקס קטן. הוא מסמן בראשו למחמוד לקרוא לחיים. הוא
מסתכל לאברם בעיניים ושואל אותו אם הוא מבין שזה כבר לא עניין
של כבוד. חיים מגיע אבל לפני שהוא מתיישב נעצרת בחריקה ה- BMW
וניסו יוצא ממנה כשבידו האחת אקדח ובשניה התיק החום. הוא מסתכל
עליהם ואומר להם, לשבת שקט. כי עכשיו זה כבר עניין של חיים.
לפני שהוא גומר ת'משפט, חיים מביא לו כאפה, לוקח את התיק ונותן
אותו לשימון. שימון לוקח את התיק בגלל הכבוד, אבל לפני שהוא
הולך הוא זורק לניסו ובמיוחד לאברם, מבט של חכו, עוד יבוא היום
והוא לא רחוק. שימון יוצא מהדלת ושניה אחר כך ליאון מגיע עם
הערק, הוא שואל לאן שימון הולך וניסו ואברם אומרים לו לא
להיעלב כי הערק בשבילם. ליאון אומר שזה לא עניין של כבוד זה
עניין של כסף כי שימון הוא היחיד שעוד משלם בשכונה המזוינת
הזו, אבל חיים לוקח לו את הכוסות, ומסביר לו שעכשיו זה כבר לא
עניין של כסף...