יש לי בועה...
בועה ענקית מלאה בהפתעות,
גן עדן אמיתי עם מלאכים ופיות.
חלום בהקיץ על אהבה עצומה,
שמש זורחת ועננים במקום אדמה.
הבועה שלי תמיד איתי, תשמר לעד,
בפנים, בלב, היא משהו מיוחד.
האוצר הילדותי מכסה נערה שגרתית,
ואני מבינה בתוכי שזו אינה בגרות אמיתית.
לב מלא פנטזיות על הריק שחסר,
והמחשבה הנעימה, הרגש מתעורר.
אהובה שלי, תמיד היא שם כשעצוב
שומרת היטב על עולמי האהוב.
גשם של כוכבים יורד על פני,
"להתראות בועה",
עלי לשוב לחיי...









כתבתי את השיר הזה במחשבה על עצמי, ומתוך התבוננות אל תוך
ה"אני" שלי, זה מה שיצא...
מי שמכיר אותי, יכול להבין למה כתבתי על הבועה שלי. אני באמת
חיה בבועה, וטוב לי ככה. העולם שלי מלא מלא בהפתעות וטוב.
מה אפשר לבקש יותר מזה?
תהנו =)