אפלולית מוארת / התפוררות |
הלילה מציף את יערות הרוח
וינשופי מילים בוערות
הומים נוקשים על צמרות נינוחות
קולות ברצף מעומעם
מהסים את הסופות שנולדות בי
מלטפים את הרי הגעש במרחקים מהבהבים
עולים על גדותם חוצבים סלעי לבה לוהטים
מבוכות רוחשות שאני מסתירה ואוטמת
כתכשיטי אש נאגרות בתוכי להרהור
הכאב לאיטו מתפורר
בזנבות השקט
אני מקשיבה
לקולות סדקים בוכים
במיצמוץ עייף
של ויתור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|