בת תמותה, תמימה ורכה
עיניים נוצצות ושפתיים מחייכות
בליל של שלווה, נגנזה תמימותה.
כה קטנה ומבלבלת
לא מבינה....
מה זה קורה במיטתה?

נגיעה אחת מלטפת, נגיעה מרעילה
הופכת את החושך לדבר שהוא נורא
את דמעותיה היא חנקה תחת שמיכתה
ונשמתה הרכה נעתקה מגופה,
הפכה כל כך קרה.

בבוקר שוב קמים
והפעם בלי חיוך על הפנים
לבית הספר הולכת, משחקים במחבואים
ומי מסתתר הכי היטב?
הסוד הנורא, בתוך המגירה
במגירה האטומה של הלב
עטוף בשלשלאות של כאב.

נגיעה אחת מלטפת, נגיעה רעילה
הופכת את החושך לדבר שהוא נורא
את דמעותיה היא חנקה תחת שמיכתה
ונשמתה הרכה נעתקה מגופה
הפכה כל כך קרה.

כבר הגיעה השקיעה, קדימה למיטה.
מכווצת מדברת לעצמה: "הפעם הוא לא יגע!"
הצעדיםבמדרגות שוב עולים חרישים
סוגרת עפעפיים חושבת על זה פעמיים
למה אח יקר?
מדוע אתה אלי כה מנוכר...???