לא היה מעונן היום ובכל זאת פגשתי את ה'. דווקא די מוזר כי
סבתא תמיד אמרה שאפשר לדעת שה' נמצא בעזרת השמיים, סתומרת
שכשיש עננים אז ה' נמצא.
ה' הסביר לי שסבתא אמרה לי את זה רק כדי שאני ארצה לעלות לתורה
ואז כבר תשכנע אותי לעלות בבית הכנסת של סבא זכרונו לברכה.
קראנו לו הבית כנסת של סבא כי על הכניסה רשום את השם שלו כי
הוא מהמייסדים או תורם גדול או משהו בסגנון הזה. אבא אומר שזה
כבוד גדול למשפחה, אני דווקא לא מבין איך אפשר להשוויץ בזה כל
כך. אני ו-ה' חברים כבר איזה שנה, הכרנו כשהוא שאל אותי למה
אני התאבדתי.
נהיינו חברים באותו יום, אחרי שאמרתי לו שהתאבדתי כדי להכיר את
ה'. אנחנו חברים הכי טובים מאותו יום, אולי כי אני היחיד שלא
מנסה לנצל אותו, האמת שאני גם לא ממש מתלהב מזה שהוא כל יכול
ושיט. האמת הוא גם לא משוויץ ממש, הוא אפילו גר בבית דירות לא
משהו נורא מפואר אבל בכל זאת, ה' זה ה'. הוא משתמש בכוחות שלו
סתם רק כשהוא שיכור, זה קורה הרבה האמת אבל לרוב הוא סתם מקריץ
איזה כוסית שתיהיה איתו לילה. מעניין מה יקרה אם פעם אחת יקרע
הקונדום, אולי זה כבר קרה וככה נולד ישו חשבתי פעם, הוא ישר
אמר לי שזה לא קרה. אבל פעם אחת באמת נקרע אבל לא נורא כי לא
היה שום רעש סביב זה וזה לא השפיע ממש, הוא לא רצה לדבר על זה
ממש.
יום אחד קבענו להיפגש בבוקר ולרוץ קצת, כי גם ה' צריך להראות
טוב, כי הוא נורא ייצוגי וכל זה. כשהגעתי הוא ישן על המיתת מים
שלו, הטלוויזיה הייתה דלוקה על סאות פארק. ראיתי עטיפה של איזה
סרט פורנו על הריצפה, אז מיכל יצאה מהקלחת, היא הייתה ערומה
אבל ברגע שראתה אותי התכסתה, היא נראתה נורא מופתעת ותוך כדי
גמגום אמרה שזה לא מה שאני חושב ושהיא יכולה להסביר הכל, אבל
כמו כל בן אדם ממוצע ידעתי בדיוק מה קורה. מיכל היא האקסית
שלי, בגללה התאבדתי, קודם בגדה בי עם אח שלי, ועכשיו עם החבר
הכי טוב שלי, ועוד ה'. האשמתי גם אותו, כי הוא ידע בדיוק מה
הוא עושה ולמרות זאת בחר בסקס במקום החבר הכי טוב שלו. רציתי
הביתה וישבתי שעות מול הטלוויזיה, הייתי יותר באבל על זה
שאיבדתי חבר מאשר על מיכל. בהתחלה הוא התקשר אבל לא עניתי,
ידעתי שזה הוא כי יש לי שיחה מזוהה. אחרי זה הוא התקשר והופיע
לי על הצג אבא, גם אז ידעתי שזה הוא, כי הוא תמיד עובד עלי
ככה. עד שלבסוף הוא פשוט הופיע מהטלוויזיה, גם כן הכל יכול
הזה. הוא תירץ שעות ואפילו הסביר כמה מניפולטיבית היא שהסקס
בכלל היה גרוע ושזה היה חד פעמי, ושם קטעתי אותו וביקשתי יפה
שילך, הוא הלך, ולא עשה כלום למרות שיכל למחוק לי את הקטע הזה
של הזיכרון והכל היה נפתר טוב ויפה, לפחות יש לו קצת דברים
טובים ל-ה' הזה חבשתי אז, לא דיברנו כבר איזה שבוע שזה המון
בשבילנו. אבל כל יום הוא שלח לי מיליון הודעות והשאיר מלאה
הודעות על המשיבון, את האמת נורא רציתי לענות, אבל עצרתי את
עצמי. הוא באמת נורא פגע בי הפעם, לפעמים יש לו קטעים כאלה אבל
הפעם הוא הגזים בהרבה מאוד. מיכל לא ממש שמה על זה, אבל ה' זרק
אותה כדי להראות לי שאני יותר חשוב, זה ניחם קצת, אחרי איזה
חודש כבר התחלתי לסלוח לו, אבל לא אמרתי לו עדיין. הוא קנה לי,
או יותר נכון יצר לי מלאה דברים שאני אוהב, לא הייתי צריך
לעשות קניות אפילו. לי ול-ה' הייתה להקה כזאת, בשנות השישים
היינו כוכבים, אבל התהילה עלתה לי לראש אז הוא מחק לי את
מהזיכרון, הוא אמר שהייתי גומר כמו קורט אם הוא לא היה עושה לי
את זה. אז פגשתי את מיכל, הוא אמר שזה הדבר היחיד שהוא לא
הצליח להוציא לי מהראש. וזה אומר שבאמת אהבתי אותה, עכשיו אני
על גבול השנאה. בשלב זה ה' אמר שהוא כבר לא יכול להסתדר בלעדיי
שזה כמו לאבד את אשתו, רק יותר נורא. אז הוא השמיט את פניו
ואמר שהוא חושב שזה הזמן הנכון לספר לי, בתחילה לא התרגשתי עד
שהוא התחיל לספר לי שאני הבן שלו, אמרתי לו שהוא משקר ושזה לא
הגיוני, הוא הסביר לי שהפעם ההיא שהקונדום נקרע והוא לא רוצה
לדבר על זה, זה היה היום שבוא נוצרתי, ואנחנו נראים באותו גיל
כי ה' יכול לשנות צורה כמובן. לאט לאט תפסתי שאני הבן של
אלוהים, רק אחרי שנתיים תפסתי אותו בתור אבא. אז נזכרתי שלא
הייתה לי חופשת בר-מצווה, כזאת שתמיד רציתי, אז הוא לקח אותי
לאחת, ביקרנו בצ'כיה, ובכל אירופה, עשינו אפילו סקי, שברתי את
היד באמצע אבל הוא ריפא לי אותה מיד כדי שהחופשה לא תהרס.
אפילו ראינו כמה דוסים עושים סנובורד וה' צחק עליהם, נורא
התפלאתי כי חשבתי שהם האנשים הקדושים מבחינתו ואז הוא הסביר לי
שהם סתם כמו כולם, ושבכל התנ"ך זה ספר מורה דרך כזה, ולא יותר,
ואנשים סתם לקחו אותו יותר מידי ברצינות כי הוא באמת ספר טוב.
הוא קיבל ביקורות טובות כשיצא, ואז שכחו אותו לאיזה 200 שנה.
טוב דיי לדבר על התנ"ך הוא אמר, מה בא לך לעשות עכשיו? תוך כדי
שהוצאתי את המשפט היינו ראשונים בתור לרכבת הרים הכי שווה
בעולם.
ישר שאלתי אותו : איך ידעת? ואז נזכרתי שהוא ה' אז... כן. כמעט
הקאתי אחרי הנסיעה אבל נרגעתי אחרי כמה דקות, הוא החזיר אותו
הביתה, ביקשתי. הלכתי לישון, ישנתי איזה 18 שעות לפחות.
כשהתעוררתי אבא ראה את הסרט של היום סיום שלי של כיתה ו',
כשהגעתי הוא בדיוק היה בקטע שבוא אני זורק על המורה שלי גרביל,
ליד השער הירוד הקדמי, הייתה לי סיבה טובה אמרתי אחרי כששאלו
אותי למה עשיתי את זה, היא העליבה אותי אמרתי, וכמו תמיד אמא
אמרה שזה לא תרוץ. ה' הפסיק את הקלטת ואמר שהוא רעש ושאולי נצא
לאכול, הוא אמר שיש מקום חדש כזה שהוא רוצה לאכול בוא, לי
כמובן לא הייתה התנגדות אז הלכנו. נכנסו לאיזה מקום שניראה דיי
טוב מבחוץ אבל כשנכנסו, גיליתי שזה אולפן הקלטות.ה' צעק
"הפתעה! אנחנו נקליט את השירים שלך!" נורא התלהבתי וישר
התחלנו, אז נזכרתי שאני בכלל לא יודע לשיר ואבא אמר שהוא סידר
את זה ושאני פשוט ינסה. באמת יצא לי קול אחלה, ממש כיף להיות
הבן של ה' חשבתי. התקליט גרף מיליונים כמובן ונמכר בכל ארצות
אירופה אמריקה ואוסטרליה. מאז אני ואבא עושים סיבובי הופעות
שוב, דווקא דיי נחמד, לפעמים אני שוכח שהוא אבא, אבל אז אני
נזכר בכל מה שיש לי ואני יודע שהכל בזכותו, כסף תהילה הכל.
עכשיו אנחנו כבר לא גרים בבנין דירות, אנחנו גרים ברחוב של
מיליונרים כזה, בסביון. יש לנו בריכה וטלוויזיה 58 אינצ',
הראשונה בארץ.

החיים יפים כמו שאומרים, אני יוצא לי כל שבוע עם מישהי אחרת,
גם אבא מסתדר לא רעה בכלל למישהו בן שבע-עשרה מיליארד שלושים
מיליון מאתיים חמישים ואחד אלף מאה עשרים ושמונה. לפעמים אני
חושב שאני חיי בחלום, אפילו כתבתי על זה תיאוריה. על איך שכל
בן אדם חיי במציאות משלו והיא בעצם רק במה שנקרא חלום.

היום ביקשתי מ-ה' שננסה לכבוש את העולם, הוא אמר שאין מה לנסות
כי זה דיי קל, טוב בשבילו. אז הלכנו על גלידה 17 כדורים לכל
אחד ב-20 טעמים שונים וכל כדור בצבע אחר כמובן. נסענו משם
ביגואר שלי לאיזה הופעת ענק ב- Woodstock וכמובן היינו שורה
ראשונה. בסוף המופע טסנו לנו לקזינו, ה' תמיד אהב סיכונים.
בגלל זה משם הלכנו לבנג'י וטיפוס הרים ישר אחרי, ה' תמיד אהב
להיות בן אנוש פגיע כזה לדקה ולראות מה יקרה, הוא חשב שזה נורא
משעשע.

היום שהתעוררתי גילית שאני עף, נורא נבהלתי בהתחלה אבל אז אבא
הרגיע ואמר שזה טבעי, ושהוא קצת חשש מזה, הוא אמר שאני מתחיל
לקבל כוחות משלי, כוחות על טבעיים. כל היום השתעשתי לי עם
הכוחות, יצרתי בו, הבאתי שם, מחק כאן, כל מיני.

בסוף חזרנו הביתה כי ה' אמר שהגזמתי ונימאס לו וצריך לחזור.
בדרך חזרה הוא התעקש לנהוג ובתור בן אנוש כזה, הוא אומר שזה
יותר כיף, אני לא מבין את זה האמת. התעוררתי בבית חולים וה'
שכב לצידי עם המון רופאים לידו ופתאום נשמע מתוך ההמון, שעת
המוות 5:15. ומאז אני אלוהים.