[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי דקל
/
העצב שלי

יש דברים,
שאתה,
לעולם לא תדע.
איך כשהלכת,
כשעזבת,
בכיתי.
כמו דולפין הנמשה מהמים.
כמו פיה.

אבודה בתוך עצמי,
ואתך אני מחוזקת.
מנסה ליישב את הסתירה,
אך עדיין נאבקת.

דמעותיי כבר כיסו את הכרית,
זלגו כנהר.
מפלי הרגשות,
גואים בי.
אין לי בלעדיך שלמות.

לא תלויה,
לא בך.
לא בעולם.
לפעמים בכלל רוצה להיעלם.
אני לא יודעת לאן.

ויושבת וכותבת משפטים תלושים אלה.
ואתה יום לפני הנסיעה.
מחבקת את הכרית.

יודעת,
שלעולם לא תדע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה לי שאיש
האדום מנסה לבטא
איזשהו רגש




זאת שחשבה על זה


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/10/04 22:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי דקל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה