שירה עומדת בקצה הבמה
מחייכת מוחאת כפים ומזילה דימעה
רגש עצום עצור בילדה כל כך קטנה
לובשת שחור עם כל מיני שטויות על הצוואר
אמא שלי מחכה בבית, כבר נהיה מאוחר
אבל בשביל שירה שלי אני נשאר
אני בדם ליבי השבור מתבוסס
אולי יום אחד יקרה הנס
ושנינו ביחד לחופה ניכנס | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.