בואו נניח, שאין בורא לעולם (זאת ההנחה שלי, דרך אגב, אני
מאמין רק שיש נשמה ליקום ושהיקום הוא הכוח העליון).
אם כך, אין שום ניסים והכל כבר נקבע מאז נצח נצחים, כולל
השנייה הזו.
תחשבו שנייה על זה: השנייה הזו, בראייה מדעית של היקום, מקופלת
בתוך השנייה שלפניה - ושתיהן מקופלות בתוך השנייה שלפניהן, ככה
באופן חוזר ונשנה עד המפץ הגדול, שמקופל בתורו בתוך הכלום
האינסופי.
ואם יש אלוהים?
האם תניחו, אפילו לשנייה, שאלוהים שולף מהשרוול בתוך רגע את
השנייה הזו, בה אתם קוראים את המסה שלי? האם לא יותר הגיוני
להניח, שאלוהים העביר את השנייה הזו מתוך הזיכרון הקוסמי שלו -
בשלמותה - היכן ששהתה מאז נצח נצחים?
ובאותה מידה שהשנייה הזו שהתה ביקום שלנו מאז נצח נצחים, ככה
אי אפשר לברוא או להשמיד אותה עכשיו שהיא קיימת - ככה שגם
כשהזמן והחלל ייעלמו בתוך היקום הזה (כדי לעבור ליקום הבא, הרי
הכול ניצחי) השנייה הזו תמשיך להתקיים.
כי במציאות אין ניסים...