הם אמרו לו ש"יהיה בסדר" ושזה יעבור: "צריך להתגבר כי ככה זה
בחיים", אבל הוא ידע שזה לא זה. זה לא מה שמציק, ז"א שזה הולך
להיות קשה ובטח שהוא יבכה, אולי אפילו ירגיש חולה ויקיא קצת
אבל זה עדיין לא מה שישנה.

"למה תמיד אני צריך להתגבר?", הוא חשב לעצמו. עם גלית זה היה
ככה בדיוק- הוא היה עצוב והם אמרו לו ש"יהיה בסדר", זה יעבור
וש"צריך להתגבר כי ככה זה בחיים". הוא התגבר והיה בסדר. חודש
אח"כ הוא אפילו נסע לגביע האלופות בלונדון עם יוסי, אבל כשחזר
פגש בנטע, עובדת זמנית שהביאו במקומו והחליטו להשאיר כי "היא
כזו מקסימה" , ואיתה קרה אותו הדבר.

שוב הם אמרו לו ש"יהיה בסדר" ושזה יעבור: "צריך להתגבר כי ככה
זה בחיים"  וכך קרה גם עם טלי, ספיר ומורן אחרי זה. עכשיו
"עכשיו זה כבר מוגזם", הוא הירהר," זה לא שאני מכוער או מעיק
כזה. אני לא יותר מדי מאצ'ו וגם לא פאגיסט, אז מה לעזאזל
הבעיה? למה זה תמיד להתגבר לבד ואף פעם לא להתבגר ביחד?".

הוא החליט שפעם הבאה זה יהיה אחרת; בפעם הבאה הוא יחזר אחריה
ואפילו יזמין אותה ליציאה.
לא משהו גדול כזה, רק איזה בית קפה ואולי סרט לפני כדי שיהיה
על מה לדבר אם העניינים יתייבשו.
שבוע אח"כ הוא פגש את זואי, היא הייתה עולה חדשה מצרפת, והחליט
לגשת ולדבר איתה. פתאום ניזכר שיש לו אימון במכון כושר עם
שגיא. יום אח"כ היה לו תור לרופא שיניים שאסור היה לדחות ואחרי
שבוע, כשהיה עצוב, הם אמרו לו ש"יהיה בסדר" ושזה יעבור: "צריך
להתגבר כי ככה זה בחיים".