|
לו יכולנו למשוך
המילים לאחור
כקלטת הנסוגה ונמחקת
לא היינו שותקים בעצבוננו.
לעיתים, מילה אחת
החורקת ממקומה בחדות
תבעיר להבות מאכלות
תעביר אהבה למאכלת האש.
יש והן מרעישות כצלצול אזיקים
הכופתים הנדון לדרכו אחרונה
ואין מושיע
ואין מציל.
מי יצילנו מידי עצמנו
מי חכם וידע
לברור את המוץ מהתבן
ואת המתיקות מיתר.
?
כוונות מסתתרות בקצה
קנים שלופים של מילים
שנאמרו בגלוי
וחזרו בהן בהסתר.
מילים זרות, התילחשנה?
לאוזן ערלה.
מילים יפות, מילים רכות
התחפצי?
היש מילים שתבואנה
במקומו של מבט אוהב,
היש מילים שלא יסולאו
בקטיפת עצבותי?
משחר לפתחו של חיוך
השווה אלף מילה ומילה
תמונתו חרותה בדמיוני
הקודח קלות.
פעם הייתי בקשב תמידי
ולב פעם בשורה עם אחיו
פעם נגהת לי מבט
הצרוב בזכרוני.
הרחק מהמון מתהולל
לחשתי לחשי אהבה
שקסמה והלכה
ונעלמה לבלי שוב.
אני זוכר עת קמטתי מצח
במאמץ עליון לפענח
את שורות הקוד
שפרשת לפניי לראווה.
מקמט אל קמט
עברו השעות, הימים
לילות של פילוסופיה
גשמית לעיתים
שאין כמוה לקרבה.
|
|
|
אמש אנוכי ואחד
מלקוחותיי
הנאמנים בגן
החשמל עסקנו
בפעילות
שהצניעות יפה
לה.
באיזשהו שלב
אמרתי לו, "טוב,
תשמע, אולי תצא
כבר?"
אז הוא אמר "אבל
אי אפשר לצאת,
אנחנו במבצע של
בזק."
פתאום נזכרתי
למה אני שונא
אותם כל כך.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.