כשהשחר יפציע
הוא ילך
כשהשמש תשלח קרניה
הוא יעלם
כאוויר בלתי נראה
במשב של רוח חמה
מטייל בין סדקי השנים
בלילות קיץ בהירים
בבית עץ עטוף זיכרון
באותו מקום בו נעלם אתמול ויעלם היום.

כשהשחר יפציע
הוא ילך
בזוהר החמה הראשון
הוא יפרוש כנפיים לבנים ויפים
ויעלה לרכבת החלומות המתוקים
לעבר גן הקסמים
במקום חסר חיים.

כשהשחר יפציע
הוא ילך
יתנפץ לאלפי רסיסים
במבט תועה אחד
בידים חסרות חיים
בעינים של אמונה
בליטוף שפתי רפאים
הוא יפרד ממני
לאלפי שנות אור חיים.

כשהשחר יפציע
הוא ילך כשהליל ירד
הוא יחזור
מן מעגל קסמים של חטא
בגן טהור של עינויים.