נעה ברקאי / את |
ממממ...
ילדת אוצרות שלי, קטנה ונבוכה
שלי
התתני לי להפשיט מחסומים
ממני? ממך?
שניפטר מהבושה?
האוכל לחבק את ליבך?
{האם תחזירי אהבה?}
רוצה לעטוף אותך-
הרועדת, החבויה...
לתת לך יד מנחמת ולדחוף אותך
החוצה.
ואולי ביום של סתיו
כשהרוח סוחפת אותך לאי-שם
תגיעי אלי,
ובעיניים בוטחות תביטי בי סוף סוף
תחייכי אלי בלי צל של מבוכה
ותלחשי לי
אותך אני רוצה
רוצה לקרוא לך שלי
אך יודעת שלנצח שלו תהיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|