אפלה טובה שלי
את אוזנך הטי נא לי
חלום מוזר עשה אלי דרכו
חרש בשנתי טמן זרעו
החזון שבמוחי הוטמן בלאט
והוא עוד שט
בתוך צלילי השקט

בחלומי אני בודד
ברחובות צרים צועד
ובהילת פנס בקצה רחוב
בלילה קר, שכוח ורטוב
את עיני פילחו אורות ניאון קרים
וזוהרים
נגעו בצליל השקט

ובאורות הצהובים
ראיתי אנשים רבים
מדברים, אך לא אומרים דבר
להקשיב אינם יודעים מכבר
שיר חדש כותבים שאיש לא יזמר
ואין מפר
את צלילי השקט

האזינו לי, שוטים
שקט וסרטן פושטים
את דבריי שמעו אלמדכם
יד הושיטו לי מתוך לבכם
אך מיליי כמו טיפות נשרו
הדהדו
בתוך השקט

אנשים תפילות נשאו
לשלטי האור סגדו
והאותיות הזוהרות
סימנים נתנו ואזהרות
הן דברי הנביאים כתובים
בכל חדרי המדרגות
על פני קירות
בתוך צלילי השקט

מילים: פול סיימון.

צולם בקראקוב, פולין - אוקטובר, 2000