קשה לך בוודאות להבין,
וקשה לי יותר להסתיר,
אתה אגרת מחשבה שיהיה שמורה לעולם בצד בשבילך,
נכון לגבי ליבי,
אך לא לגבי מוחי שיוצא יומם וליל במחאת יהירות נגדך וננגד
עצמי.

בלילה אחד חסר כוככבים ברקיע,
בחשכת העפלה הטלת החלטה,
אך המסר אליי מאוחר הגיע,
קמת ועזבת והשארת את נפשי גלמודה,
לבדה, שבורה וכואבת מאכזבה.

בידי היה חלום ואשליה, לעד איתך להיות,
היית חיי, אהובי ואיתך את חיי רציתי לנצח לחלוק,
היית הטוב ורע, המתוק והמר,
בדד בחדרי, זלגו ים של דמעות כנהר,
בלעדיך עולמי נהפך לאכזר,
כי העלמותך את שעון נשמתי עצר,

כי הכאב הוא אדיר,
והמסע אל השכחה את רגשותי מסעיר,
הצער והיגון יצאו במסע ומתן כנגדי,
לחצו יד ונהיו לשכנים קרובים בתוכי,
האדישות החלה לגבור על האהבה,
למרות שאתה נמצא קרוב לא נותרה לי עוד תקווה.

"יש צדדים יש למטבע" אמרת פעם בתבונה,
לך יש שלוש: האוהב, הנלחם,הוותרן והפחדן,
יבשו דמעותיי, כעת ואין ניצוץ חמלה בעיניי,
גזלת חלומות, שברת הבטחות,
כעת אני קמה וצועקת "די",
צליל מיתר לא יצא יותר מפי נמוג כל קול,
צר לי בפשטות לעכל שאתה איננו עוד.