בוקר טוב. גם לך, קמת? כן. כבר 2 וחצי. אז? כבר לא בוקר. מה זה
משנה? לא משנה כלום, רק חשבתי לציין. אה, טוב. אין אפחד בבית.
הבחנה דקה. לא סביר להניח שיהיה מישהו בבית בשעות האלה של
הבוקר. צהריים. נו כן, זה.
אני רעבה. איזו מסקנה מרתקת. אז מה עושים? אוכלים. וואלה... בא
לי חביתה. חביתה זה רעיון נפלא. מה צריך בשביל חביתה? ביצה,
ושמן. שמן? כן. או מרגרינה. אה... שמן יותר טוב, לא? דווקא
אומרים שמרגרינה. אממ... אין מרגרינה. טוב, שיהיה שמן. אוקיי.
עכשיו- ביצה. אין ביצה. מה זאת אומרת אין?! אין. אין, אין! יש
לנו תרנגולת במקרה? קפואה. לא נראה שזה יעזור במיוחד, אז אין
ביצה? אין. אז איך תהיה חביתה? לא תהיה. אני רעבה. לא נורא.
אני רוצה חביתה! אז תשיגי ביצה. איפה יש ביצים? בסופר. צריך
להתלבש. כנראה. לא בא לי. אז אל. אז מאיפה תהיה לי ביצה? לא
תהיה. שיט, מעניין אם אפשר להשתמש בביצית במקום זה. לא נראה
לי. למה לא? זה לא אותו דבר. למה? כי אין צהוב. ובלי צהוב זה
לא ביצה? כנראה שלא. אוף.
אני רעבה. את גם מדברת לעצמך. וזו בעיה? כן, כי את גם עונה
לעצמך. אז מה? אז מה... נראה לי שהביצה היא לא הבעיה הכי גדולה
שלך כרגע. אממ... אז שנאכל משהו אחר? אין ברירה. טוסט? למה לא?
אין לחם. נו באמת... לא אשמתי. דווקא כן. איך זו אשמתי? לא
קנית לחם. גם את לא! אני זאת את. נכון. אז על מה הויכוח? אין
ויכוח. אוף, נמאס לי, אני חוזרת לישון. גם אני, כנראה. כן...
טוב, אז לילה טוב. צהריים. כן, זה, שיהיה.