פנינה אל / אמא |
פחדתי שלעולם לא תשוב
נקישות עקביה וקול נשימתה
מהדהדים בי כל העת
ריח הבושם תמיד מגיע לפניה
כמו ריח הגשם כשבפתח רק סתיו
וחיוכה עדין חושף את פצעיה
מגלידה בכל רגע בדידות החיים,
ונושרת לאיטה גם עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|