נותנים לי דף
חלק יותר או פחות
וכבר אני מתפרעת, מילים מתעופפות לכל עבר
או סתם שירבוטים (בקריאה שניה או סתם שירים בוטים)
בטח, יש לזה המון משמעות ככה מספרים
ובשבילי זה עוד רגע להעביר מהשיעור
ושוב פעם ייסורים
של כתיבה, נגיד, זה מדאיג
שהביטוי העצמי מוגבל
פחות כשזה בגללי, יותר כשזה בגללו
(האח הגדול שלי)
אני רוצה לשפוך
ולשאול אם באמת עבר עליי משהו
כי אמרת שרצית לדעת מה עובר עליי
ואני בכלל לא שמתי לב שעובר עליי משהו
פתאום עובר על אדם משהו
והוא מגלה שהוא גוש פלסטלינה שרודדה היטב עם מערוך
ועכשיו יכול להופיע בפרומואים בערוץ 6 או בהגדה של פסח לילדים
ומה אני אגלה מחר?
עליי קרב אני ששה רק כדי להיוכח שלא הכל קבוע מראש
וגם אני אנצח אם רק ארצה, אנצח את מה או את מי
רק את עצמי כי הכל יצרתי סביבי,
סטוהנג' מודרני שכמוני, באישון לילה הוקפתי.
לפעמים מה שסביבי נראה לי כחייזרים
(יש חיים נוספים ביקום)
ואז אני שמה משקפיים ומבינה שזה באמת חייזרים
שולפת את החרב ואופס, זאת
חסה שעומדת על השיש |
