יד העברית קצרה גם בשבילי, או שמא אין זאת אשמתה? אבל גם לי
שפה אחרת אין כדי להגיד "גם לי אליך יש חיבה". אולי שלי גדולה
קצת משלך ולעיתים אולי קרה היא בהרבה אך כשהיא יוקדת בי כאש
ומתיזה גיצים, היא מכלה בי כל פינה של שקט. אתה נינוח, זהו
טבעך, האם על זאת אני כאן מוכיחה אותך? לא אין זה הדבר, לא, לא
על זאת אלא על כך שאין ידך בוזזות עוד רגע קט במחיצתי על זה
וכשאני איתך שוב אין אתה איתי.
האם כבר לא נותר בך כל להט? לחיות, לטעום, לחלום, לגעת? האם
עייפת מן השפל כה שלא תרצה להמלט ממנו אף לרגע, בין זרעותי אשר
חפצו רק בגופך? ולא תרשה לי שוב לזרוע בליל חורף קר אביב
בחלונך? הלא קראת לי "נטשה"!
הלא עניתי הן לקריאתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.