נחמה לב / צבא |
ראש מורכן אל המושב שלפניך
דיבור שקט
בבוקר יורה במטווח אל ההרים מסביב
שאני כל כך אוהבת
ומרגישה איך נחמה שבי
הולכת ומתכהה
ואיך נולדת מישהי חדשה
זרה לגמרי
שנושכת שפתיים
במקום לבכות
ואם זה טוב או רע
וכבר יודעת
לדבר בקול רם
להסתיר פחד
להצליח
להיות בטוחה
להסתכל ישר בעיניים
אבל הצחוק הוא כבר משהו
אחר לגמרי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|