תחילת ספטמבר,
המון ים,
עשרות סוחרות,
שלוש מפרשיות,
שקיעה אחת
ואני.

xxx

צופה אל הים, רואה
עד קצה האופק ומחפשת
אותך בין הגלים.
שקיעות וזריחות, ימים
ולילות, אך-
לשווא.

בין האוניות
והסוחרות,
מחפשת פנים לא מוכרות.
אך כשאראה  - אדע,
שזהו אכן אתה.

8/9 (18:31)

xxx

שלום עולם,
הנני כאן
במדים הללו
עומדת מולך
ומחכה.
הנשק שלי,
לשם מה הוא?
הכדורים הצמודים-
למותניי,
בעבור מי?
שלום עולם,
הנני כאן
במדים הללו
עומדת מולך
ומחכה,
שתעשה לי
שלום-
בחזרה.

8/9 (18:40)

xxx
בזמן שהשמש נוגעת בים
והשמיים נצבעים בכתום
אני מבינה שאני לא לבד.

בזמן שהשמש כבר לא נראית באופק
והשמיים צבועים בכתום
אני מגלה את עצמי כל פעם מחדש.

8/9 (18:59)

xxx
הכוכבים זורחים מעליי,
הגלים מתנפצים מתחתיי,
ואני-
איפשהו באמצע,
חושבת על הכל
ועל כלום
נזכרת בנו,
באהבה שלנו.

הרוח מציפה אותי,
ריח הים ממלא אותי,
ואני-
מתנשאת מעל הים.
חושבת על הכל
ועל כלום
נזכרת למה זה נגמר
ואז חושבת על מחר.

9/9 (00:32)

xxx
ים שחור משחור
כשמיכה, פרוש תחתיי,
מתוך השמיכה-
מנצנצים אורות העוגנות.
מעל השמיכה-
מתנשא לו סהר קמור וכתום,
ומתחתיו - בקצה השמיכה-
שלל אורות העיר והנמל.
מעל לכל, כקישוטי-
חג המולד,
זרועות להן מיליוני נורות קטנות.

ועל הכל - אני
שומרת.

-שלהי הקיץ של חיפה-
9/9 (1:38)
xxx

בצמוד לחוף הדתיים
ישנו מגדל שמירה ישן
בו אני עומדת
צופה אל הים ומחפשת-
מישהו, משהו-
שיעביר לי את הזמן.
אמא חתולה וכמה גורים,
כמה סירות דייגים,
אוניות סוחר גדולות
ועל גלשן קטן כמה ילדות.

בראשי מתרוצצות מחשבות,
על העבר והעתיד
על הרצוי והמצוי
עליי ועלייך ועליו ועלייה
ועל כולם.
אמא חתולה מניקה את הגורים,
שני חבר'ה זורקים רשת דייגים,
מישהו עם שנורקל מחפש אוצרות
ועל החוף עושות כושר נשים מבוגרות.

לפעמים אני מסתכלת עד סוף הים
ורואה אותך ורואה אותי ורואה
את הטוב ואת הרע, בעיקר
את הטוב... משתדלת לא לראות
את הסוף, שכבר היה...
גורי חתולים משחקים תופסת,
אשה עגלגלה כובע ים חובשת,
סירות דייג עוברות ושבות
ובראשי - קצת יותר מידי מחשבות...

כך עובר לי הזמן,
בתצפית 7.
17/9 (8:29)