תותי שדה / מפולת סלעים |
אני נשבעת בך
משהו חדש ורך כובד מפל סלעי שיש מסותתים נספג
בין ידיים הפך לים בזרועות חלקות מתוקות
יגלידו צלקות לאט
ובאו מים בזווית עין נקבים אך נעדרה העדות
שהיית בחשכת הטללים בדומיית האובדן לבדך
אל הקיר הלבן הכביר
שנמס ויישר את קפליו
כמובן מאליו
שבעה ואחד
וקריאה
מצילה אצל דלת פועמת מרה
ואז שקט ומעדר נסמך לצד לבטי השירה -
מקימה ונופלת נתמכים וגואלת
פרח בר
ילבלב
אחר כך
צבאים ילטפו טלפיהם מקומות אסורים
זה המתחם אשר בו עוברות המילים
בהיסח דעת חפצות על גדותיהן לשמוח
מציפות את פינות האצבעות או המח
שנגמר שעודנו חי וקיים שעשני אישה שנטל מידיי את
שלוות החיים היכולת לצהול בא בימים בא בשחור בא בבת קול
הוא שהיה
הוא שיהיה
וכל הרקיע נפער משתומם לנגד מבט
או קריצה או המהום מתרצה לאהוב כל חידוש
מתעוות באמת באמת באמת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|