"ניפגש בקניון?" "כן בטח!" ענתה אלה לשאלת חברתה, רעות  הנהנה
בראשה לקצב המוזיקה החזקה הבוקעת ממערכת הסטריו, "טוב אז נתראה
אחר כך! אל תישכחי לשאול את החבר'ה אם גם הם רוצים לבוא!"
"ביי" אמרה רעות והניחה את השפורפרת במקומה.
מאז הבניות בקניון היא לא יכלה ללכת לשם .
שמעתי שהיו שיפורים נהדרים ושבנו שם אולם קולנוע, חשבה רעות
לעצמה.
"תנמיכי את המוזיקה אני מנסה ללמוד!!!" נשמע קולו של אחיה
הגדול גל מבעד המקצב הרועש, "נו אפשר לחשוב!" מיהרה בתגובה
"מה?"  שאל גל, "כלום" הגיבה במהרה והנמיכה את המוזיקה כי
נזכרה פתאום שהיא צריכה הסעה לקניון כי מהדירה החדשה קשה לה
להגיע לבד.
רעות קמה על רגליה, פתחה את הדלת וצעדה לכיוון חדרו של גל,
"גלילאו!" "תוכל לעשות לי טובה?"
שאלה, "מה?" ענה באיטיות "תוכל להסיע אותי לקניון?" "לא, אני
לומד" נדמה היה לה שחיכה במשך כל הצהריים לתת לה תשובה שלילית
על כל נושא שהוא אך היא לא תוותר בקלות.


אלה, אפרת, אמיר וסיוון פתחו את דלת המכונית והצטופפו בספסל
האחורי, אלה הניחה את ראשה על המושב הקדמי בניסיון לאמר שלום
לרעות, אך רעות התחילה לדבר לפני שאלה פתחה את פיה.
"איפה לירון ?" שאלה רעות את החבורה מאחור, "מי? הנדחף?" שאל
אמיר, "כן מי רוצה אותו כאן בכלל!" השלימה אפרת את המשפט, "חוץ
מזה גם ככה לא היה לו מקום באוטו גם אם היה רצוי!" סיימה אלה.
"נו, טוב" "אתם הרוב הקובע" רעות לא ניסתה להוסיף מילה או
להתווכח בשביל מה להרוס יום שלם בשביל ילד אחד?.
"יאללה בואו ניסע" אמרה סיוון.

"הגענו!, נו גל אתה רואה זה לא היה כל כך נורא!" הקניטה רעות
את אחיה שלבסוף נכנע והסכים לקחת אותה לקניון ואם כבר אז למה
לא? להישאר!
נכנסו החבר'ה לאולם הקולנוע היה חושך והדבר היה יחיד שנראה היה
המסך.
כשניגמר הסרט הבנות עם הממחטות  והבנים עם הפנים האדישות
(בכאילו) הביטו סביבם וראו שאולם הקולנוע ריק לגמרי.
הם מיהרו החוצה למרכז מבנה הקניון ליד המזרקה הנקיה והחדשה,
בחוץ נותרו מספר מועט של אנשים  ופתאום כולם נעלמו, היה שקט
והם הרגישו עיניים מביטות בהם פיתאום משום מקום נורה חץ ופגע
בסיוון......



"סיוון את בסדר?" שאלו  כולם את סיוון לנוכח החץ השקוע בכתפה,
"כואב לי"  "אבל אני בסדר" הוסיפה במהרה, היא אמרה "השאירו
אותי פה ביינתיים אני  אנוח לי פה, חפשו דרך החוצה!" "פשוט
מאוד נצא דרך הדלת........" אמר אמיר שפתאום הבחין כי כולן
נעולות!
"נתפצל" הציע גל "אלה את תילכי עם רעות, אמיר עם אפרת ואני...
אסתדר."
פתאום שמעה רעות צרחה של תינוק הביטה לימינה ושם ראתה ערסל
ובתוך הערסל ישן לו תינוק קטן עם לחיים אדומות.
רעות הרימה את התינוק  בסקרנות, מי השאיר אותו כאן? היא הביטה
מסביבה מחפשת אם אובדת עצות או בייביסיטר עצבנית.
אך לא נותר איש בקניון, "מאיפה הוא היגיע?" שאל גל בתמיהה "אני
לא יודעת...." "תביאי לי אותו" אמר גל מושיט ידיו לעבר התינוק,
רעות מסרה לו את התינוק בשקט, היא הסתובבה שלפתע כל חבריה
ואחיה נעלמו גם אלה למרות שהיתה אמורה לחפש דרך מפלט עם רעות.
היא לכדה בעיניה את הדלת למרתף היא נכנסה פנימה במהרה וירדה
במדרגות לכיוון המעלית הישנה והמלוכלכת , היא נכנסה למעלית
ולחצה על הכפתור של החניה ה-1 , המעלית נעה לאיטה לכיוון קומת
החניה ה-1, שלפתע המעלית נפלה מטה במהירות מירבית! פתאום בשניה
האחרונה נעצרה המעלית  ולתוכה נכנסה אלה מודאגת במיוחד, "לאן
נעלמת?" שאלה רעות  "אני חיפשתי אותך!" אמרה אלה ונכנסה
למעלית, רעות הגיבה במהירות "לא חכי......" אך היה מאוחר מדי
אלה נכנסה לחצה על הכפתור   הדלתות נסגרו והמעלית המשיכה בדרכה
צונחת מטה אל תוך התהום.... המספרים הראו איך הקומות עוברות
במהירות האור! "רגע!!!!!" צעקה רעות כשראתה שהמעלית לא נעצרת
בחניה ה-1 ופשוט ממשיכה וצונחת מטה מטה..........

לפתע נעצרה המעלית הן הגיעו למרתף ה-3 בקניון המרתף שנועד
למקרי חירום,  המרתף אליו איש לא נכנס כמעט שמעולם.
קורי עכביש נדבקו אליהן בעודן יוצאות מן דלת המעלית אך  רגע,
יש מדרגות ודלת לאן הן מובילות?
אף אחת מהן לא יודעת אך אינן מתכוונות להישאר סגורות במרתף
החשוך והמחניק, הן עלו במדרגות ופתחו את הדלת ולפניהם נפרש
הרחוב.....
בחוץ היה חשוך ושקט, פנסי הרחוב האירו מעל, הן שמעו רחש מבין
השיחים, "מה זה היה?" שאלה אלה "אני לא יודעת אבל אני לא נשארת
לגלות!" ענתה רעות והחלה לרוץ ואחריה רצה אלה.
הן רצו ורצו עד שנתקלו במישהו ונפלו, זה היה גל!
"גל!" "הצלחת לצאת?" שאלה רעות בשמחה "כן, חיפשתי את כולם ולא
מצאתי אף אחד אז חשבתי שכולם כבר יצאו, לקחתי את סיוון והתינוק
והשארתי אותם אצל המשטרה" ענה נמרץ.
"איפה כולם?" שאלה אלה, "אני לא יודע" ענה גל שלפתע הוא הבחין
בסכין תקועה בעץ ועליה יש פתק: "אני רואה אותכם עכשיו, ואין
לכם לאן לברוח, לכול מקום שתלכו אני אהיה שם.
סיוון הייתה רק אזהרה, עכשיו תתכוננו לדבר האמיתי, הסיוט של
חייכם ובקרוב גם של מותכם!אני עוד אראה לכולכם!"
רעות גל ואלה הביטו לכל הכיוונים הרימו רגליים וברחו.
גל רעות ואלה רצו בכל כוחם שלפתע עצרה את גל מכונית שנעצרה
באופן פיתאומי, רעות ואלה היו קצת מלפני גל,  הן עצרו לראות את
המהומה, "הי, תסתכל איך אתה נוסע! ועוד על המדרכה" צרח גל בכל
כוחו, "הי! תיזהר על השפה , תבקש עכשיו סליחה!" אמר הברנש
במכונית, "תשכח מזה!!!" סירב גל והסתובב בכוונה להמשיך בדרכו,
אך האיש תפס בפרק ידו, רעות הבחינה בסכין נוצצת מוסתרת בכף ידו
מכוונת לעברו של גל אחיה הגדול, גל הבין את הרמז ואמר מהר
"סליחה סליחה לא התכוונתי" והמשיך לרוץ, שראו הבנות שגל המשיך
בדרכו המשיכו גם הן, הן הגיעו לבית החדש של רעות, בית לבן
וענק, ממש טירה, רעות ראתה את אמיר ואפרת חוזרים מהחצר האחורית
כנראה שניסו להיכנס דרך הדלת האחורית, "רוצו מהר עוקבים
אחרינו!" רעות רצה לדלת האחורית לקחה את המפתח ונכנסה פנימה
לאחר שראתה שכולם נעלמו פיתאום, היא נכנסה מהר ונעלה את הדלת
האחורית, היא עלתה למעלה ונעלה שם את הדלתות, היא חזרה למטה
לנעול את הדלת הראשית ואת דלת המטבח, היא נעלה את הדלת הראשית
ובדרכה לדלת המטבח חלפה על פני הכניסה האחורית שלפני רגע נעלה,
שם עמד בחור עם מסכת סקי שחורה כמו בגדיו הוא אחז בסכין.
הוא הופתע על ידי רעות אך לא כמו שהיא הופתעה על ידו, הוא תפס
אותה מהר והצמיד את הסכין לצווארה............

"חשבתי שאתם חברים שלי, כנראה טעיתי.. בטח דיברתם עליי מאחורי
הגב לעגתם לי, מאחר שהעמדתם פני חברים אבל.. אתם הלכתם בלעדי
ואני שמעתי.... שהיה סרט אדיר!!! ככה ! הלכתם בלעדי לסרט מגניב
בעולם!!!!!!!!!!! בטח היו שם טונות של בחורות!"
"לירון?!" שאלה רעות  בהפתעה, "זה אתה?!" לירון הוריד את מסכת
הסקי וצחק, "שמעתי שהלכתם בלעדי, החלטתי לנקום בכם קצת, אבל
תפסתי רק אותך לא נורא.. זה היה שווה את זה! לראות את הפחד על
הפרצוף שלך! זה היה כל כך מצחיק, את באמת האמנת! איך עבדתי
עלייך!", "מה?! אבל איך השגת את התינוק?! והקטע עם המעלית?! או
החץ שירית על סיוון זה היה קצת מוגזם!" שאלה רעות מבולבלת,
"תינוק? מעלית? חץ? קרה משהו לסיוון? על מה לעזאזל את מדברת?!"
השתומם לירון, "רגע אל תגיד לי שאתה לא עשית את כל אלו!"
"בוודאי שלא! זה מה שאת חושבת עליי?! עשיתי מה?..."
"אוךך סיפור ארוך! יום ארוך!", נאנחה רעות "והוא לא נגמר" הם
שמעו קול אומר ושם למולם עמד הוא.. הרוצח האמיתי!
הוא היה באורך של 30-40 ס"מ הוא היה שמנמן ובלונדיני עם עיניים
כחולות-סגולות ולחיים אדומות, הוא היה בערך בן שנתיים, שהיא
מצאה אותו בקניון הוא נראה כתינוק תמים בלי אמא, אבל עד כאן
לתמים, הוא היה תינוק רצחני!!
הוא החזיק סכין מטבח ענקית בידו הקטנה והמתוקה,וצעד על רגליו
הקצרות והקטנטנות לעברם, "אני לרצוח אותכם! אני לרצוח אותכם !"
צעק, פתאום ירדה המנקה מהקומה העליונה וראתה את המחזה המוזר
ביותר, אדם בבגדים שחורים ומסכת סקי שחורה והבת של בעלי הבית
עומדים מבועתים ומולם תינוק בן שנתיים מחזיק סכין מטבח ענקית
ומאיים לרצוח אותם, אך נראה שהיא לא הייתה מופתעת היא ירדה
בצעדים כעוסים במדרגות, תפסה את התינוק בזרועה חטפה ממנו את
הסכין, הוא התחיל לילל ולבכות והיא צעקה עליו: " תומר!! כמה
פעמים אמרתי לך לא לרצוח אנשים! ילד רע!! תחכה שאבא יגיע
הבייתה!!!!!"...