"ככל שאשליה מתנפצת - גם חלומי מתרחק
כי כמו שחוויה נהרסת - גם רוחי דועך
וככל שאני מסתכלת לשמים ורואה - שהשמש מכוסה עננים ואינה
מאירה...
גם כשהלילה מתקרב ובא - אני יותר מבינה... שאין פה תקווה, וכל
מה שקרה היה ולמרות זאת לא נשתנה... העבר נשאר מאחור ללא נסיון
לחזור..."

" ככל שאדם נופל ונשבר- גם אני אחריו על הריצפה לא מסוגלת
בכוחי להתרומם ולהתנגד לכוח הכבידה...
ולא נישאר אזור יבש באדמה - כל אדם הזיל בחייו לפחות יותר
מדמעה
אך החיות הן הכי עצובות, כי רק הן רואות בסבל בעלן - והן
נושאות בליבן את השאלה הקשה מכולן: האם לברוח או להישאר לצידם"