משתלחת בי כלהבות אש שורפות
עדינה כפרפר באביב
וסוערת כסופת מונסון
וזכרך, אוחז ביד בנך הקטן
שורט נשמתי במחטים עבות.
ואני, חברתך, ידידת נפשך
עורגת בסתר
עורגת בגלוי
חולמת...
על יקיצה בבוקר לצידך
על חיבוק אוהב מתחת לשמיכות
על נשיקות סבוכות בגלוי
ואתה...
חולם עליי...
בכל תנוחה אפשרית
בחיבוק אוהב
ובבריחה מחודשת
ואני...
אני, כבר אבדה תקוותי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|