|
כבר כבו הנרות אל תוך שממת הלילה
והריח השרוף התמזג עם הריח שלך מאתמול
אני מפחדת.
אתה מבין, המלנכוליה באה בלילה
יחד עם מוסיקה אינסטרומנטאלית וכוס יין אדום
אני מחשיבה עצמי עצמאית
אך התלות מגיעה מהר
יחד עם הנשיקות והמגע שמבטיח מחר בהיר
הגעגועים מתפרצים מדי פעם כשתמונה חוזרת לזיכרון
ואיתם הדמעות זולגות אל השטיח הכחול
שאלת אותי פעם
"למה העיניים שלך כל כך עצובות?"
ועניתי
"העיניים משקפות את מה שבתוך האדם"
מאז הפסקתי להסתכל לך בעיניים
מפחדת לחשוף את עצמי בצורה אמיתית
ואתה היית שוכב לידי מלטף את ראשי, מנסה להבין
לשווא.
הגשם מדי פעם זועק לי אליו החוצה
ואני זורמת איתו אל מקורות מים
וטובעת
אני מטביעה אותך איתי עם השיגעונות שלי
אתה כבר לא מצליח למשות אותי החוצה
כבר כבו הנרות אל תוך שממת הלילה
מתעטפת בשמיכת חושך ורעדים
ומייחלת לראות את דמותך בין הצללים.
לשווא.
נכתב בהשפעת אחד המלחינים המוכשרים ביותר שאני מכירה, Yanni |
|
|
יש הטוענים שיום
יבוא והאדם
סוף-סוף יצליח
למפות ולנצל את
כל סגולותיו
הניפלאות של
החציל. אני
מפקפק בטענה זו-
ברור לכל בר דעת
שסגולותיו של
החציל הם אין
סופיים, והרבה
מעבר להשגת השכל
האנושי.
הרשל שפינוזה-
גסטרונום
ופקפקן
(וגם חוקר
ספרות, אבל זה
כבר סיפור אחר ,
ואין בו
חצילים...) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.