אני די נגעל ממך. ושונא אותך אפילו. וקרוב לודאי שאם היית
מופיעה פה עכשיו אין סיכוי שהייתי מזיין אותך בכלל. אולי הייתי
נותן לך למצוץ, וגומר לך בפה, כמו שאני אוהב, כי את מסכימה.
אולי אפילו לא זה. כדי שלא תוכלי לבקש אחר כך זיון. לא שתקבלי.
אבל רק שתדעי שאני שונא אותך. מתעב אפילו. ורק המחשבה על הגוף
שלך עושה לי בחילה. ולגעת בך - עדיף כבר לשייף את עצמי עם נייר
זכוכית מספר 8. ואלוהים, לזיין אותך... איזה גועל. ולחשוב שפעם
היינו מזדינים כמו שפנים. הייתי תוקע אותך ונהנה מהצרחות. אוי,
כמה שצרחת. אהבתי את זה. ואהבתי את השדיים המדהימים שלך. והגוף
החלק הזה. והקומפקטי. והמציצות. אוי, המציצות. פעם אמרת לי
שאני עוד אכיר בך כמוצצת הכי גדולה שהיתה לי, ואני פטרתי אותך
במה פתאום מזלזל. ולחשוב כמה שצדקת. מלכת המוצצות. ובכל זאת לא
הייתי נותן לך לגעת בי עכשיו. גם לא זיון. גם לא מציצה. אבל
היום התעוררתי מחלום רטוב עליך. וגמרתי בדיוק כשנשקתי לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.