הוא אמר לי לכבות את המיקרופון אך אני סירבתי, הבטתי בבובת הדב
המרופטת שישבה בפינה והביטה בי בחזרה. לפתע הגיח הרובוט מהקומה
השלישית ושאל "אנחנו לא ממשיכים?" עניתי לו בקול צונן.
המיקרופון לא יכול לתפקד עכשיו. הדב שוב הביט בי, אך אני
שהייתי מוכן לא הבטתי בו וחשבתי לעצמי אם אי פעם נוכל לטוס.
פיצחתי את גרעין הקשיו האחרון שבידי ופניתי אל הרובוט (שם
הרובוט היה hammerhead ושם הדוב היה 2511011 זה נראה כמספר
תמים אך למעשה זהו שמו של הדב
זה לא היה דב רגיל הוא היה ארכיטקט) אמרתי לו שאם אי פעם נוכל
לצאת מהמיקרו (מיקרו היה שמה של ערפית 525) אז אני מבטיח שלא
אעשה זאת שוב (הכוונה הייתה להסתובב במיקרופון באיזור D)
המיקרופון הייתה החללית שלנו ואני הייתי סתם עוד אחד מהיצורים
האלה שמסתובבים עם הרגליים למטה. אף פעם לא באמת הבנתי למה הן
שם, הרגליים האלו! תמיד חשבתי לי אולי אם הייתי בעצמי רגל
הייתי מבין למה אני למטה. אז ככה אז מה גם למוס יש רגליים
מוס= סוג של DEER גדול שחי בצפון אמריקה ובצפון אירופה ששם
הוא נקרא ELK.
אתם בטח שואלים למה דווקא מוס אז ככה שהייתי קטן הייתי מוס טוב
לא בדיוק מוס יותר בערך צבי גדול הייתי מוזר כזה יחסית ואתם
שואלים בטח איך זה מסתדר אז אני בכלל לא ממש בן אדם כמו
שאמרתי, אני יותר מוס!
Hammerhead ניסה לתקן את המיקרופון ואני ו- 2511011, כהרגלינו
הוא הביט בי ואני, אני התעלמתי. לבסוף אחרי משהו כמו 9 מטר
מרובע בערך הוא הצליח לתקן את החללית.
(השנה היא 1442)
אני גם לא ממש הייתי מגדיר את המיקרופון כחללית אלה יותר כ-
הממ... מיקרופון. יכול להיות שזה נשמע קצת מסובך אבל זה לא!
המראנו מהמיקרו ויצאנו ליקום הגדול
לא לא ליקום הקטן. אלא ליקום הגדול
וזה חשוב
היקום הוא גדול

המשך יבוא.......

מוקדש לנמרוד גולדברג