|
ישנו ילד קטן
שכלוא כמו אסיר
בכבלים עייפים
של מוסר די מודחק
הוא נחנק מאבק
של פסיעת אחרים
וזוחל די מותש במקומות חשוכים
ידיו השחוקות יחסית לגילו
מלטפות פני זקן אלמוני
ואורות אפלים מאירים שביל עכור
הבזקים של תשוקה ילדותית וריקה
מרסקים כל גורל אפשרי |
|
|
יו-הי-יו-הי-יו-הי
-יו-הי-יו-הי-יה
הקטע הכי מגניב
מתוך "כמה פעמים
ספרת עד עשר". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.