לפעמים אתה מרגיש
שלא תצליח להמשיך,
כל העולם הופך לזר
אתה מרגיש פתאום מוזר,
קירות בטון מתרוממים
המרחבים מצטמצמים,
אתה מנסה עוד לעמוד
אך לא תצליח עוד ועוד.
פזמון:
פתאום הכל יהיה שחור
ואז יופיע שוב האור,
אתה תצליח להתמיד
אבל אם לא, נזכר אותך תמיד.
אתה מרגיש דקירות בלב
כל הנאה זה עוד כאב,
כל מי שהיה פעם לצידך
לא יהיה חבר לך,
חומות של אש, תמרות עשן
אתה כבר לא חופשי כמו פעם.
אתה נושם עוד נשימה
אולי גם היא תחנוק אותך.
פזמון
אתה מרגיש שנשמתך
עברה אל העולם הבה,
והמלאך השומר שלך
שטן מושחת יהיה לך,
ביתך הוא קבר אתה אפר
אולי אתה כבר מת מזמן
אתה לא תקום ולא תנשום
כי נשמתך כבר בגיהינום.
פזמון
אבל תמיד ישנה תקווה
שיאיר האור את נשמתך,
קירות בטון יתמוטטו
הלהבות יתמעטו,
ונשמתך תחזור לגוף
אתה תצליח שוב לעוף
הדם יזרום בעורקים
אתה תחזור אל החיים! |
