איך אפסע בגיא המוות ,
נפשי בוערת, אינה אוהבת.
איך אלך מין העולם הזה,
כשהוא אוחז ולא מרפה.
את מי אראה , את מי אפגוש ,
איזה מין רוע ,אולי בני אנוש.
וגם אנוכי אותי לא מכיר.
ולי לבי לא יקיר.
האם אשרוד , האם חיים
אולי אותי יקח אלוהים?
אמנם, אותי הוא לא יקח.
לכן מי אותי ירצח.
והנה עוד דלת נטרקת בפני ,
ידי מושטטת וזנבי בין רגלי.
אקח את ידיי ומים אשתה ,
מעולם לא אשב בלי מעשה.
ויש נשים אותם אוהב,
אנא לבי אל תכאב.
גם לדבר הוא לא ידע,
אולי לבכות, זו אגדה.
לאן הולכים אנשים כשמתים?
האם עוברים הרים ונחלים.
ואיפה עצים קוברים נשמתם?
הלואי ואגיע לקצה העולם.
ואדם אחד שמת עוד ישיר,
אין מבט ואמת רק אזניים לקיר.
אלוהים שמע ואדוני יודע ,
חתם דמו ומאז לא הופיע.
וכשאמות ואקבר,
אהיה אני בעולם אחר.
האם אחר?
אולי דומה?
ואז אני לא אשתנה?