אביתר שלום / מסתכלים |
ראיתי שני אנשים הולכים ברחוב , אחד לבן ואחד שחור , אבל כשהתקרבתי הבחנתי בטעותי , השחור היה בעצם דיי בהיר. המשכתי במעלה הרחוב , השמש סינורה את עיני , כאילו מנסה לומר לי משהו בקרניים הארוכות האלו. והאנשים שעברו לידי ברחוב, היו ישנים, אף אחד לא הביט בי , ואילו שכן הביטו , בחנו אותי במין זלזול מתנשא שכזה. התישבתי על ספסל ליד חנות תכשיטים יקרה וראיתי אישה גדולת ממדים יוצאת מין החנות ובידה צמיד חדש , צמיד זהב, רציתי לשאול אותה משהו אבל פחדתי. ואז ראיתי ילד קטן עם ילקוט על גבו , הוא צעד במהירות , אילו עניים יפות היו לו, הוא חייך אלי. עבר לידי גם כלב מסכן , מרופט, ללא רצועה , מרחרח כל דבר, הוא היה די מכוער. ניסיתי ללטף אותו , אבל הוא אפילו לא טרח להסתכל עלי ,והלך. ועוד ראיתי משפחה באה לקראתי , שתי בנות יפות והוריהם. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|