עוד לב בשקל
למה לעזאזל
אני צריכה לשלם?!
שום דבר לא בחינם, מותק...
אם את רוצה לחיות
את צריכה לשלם
גם על אהבות מפוקפקות.

תוותרי...
אני נוזפת בעצמי.
תזרקי את המטבעות לפח,
את לא צריכה אנשים
עם אגו מנופח.

אז זורקת
את כל המטבעות
ואת עצמי ביחד איתם.
יש אנשים ממש רעבים
שמחפשים אוכל בפחים.

אולי יום אחד
הם ימצאו אותי זרוקה שם,
מחכה למישהו
שיבוא לזרוק את השקלים,
בדיוק כמוני...

בתוך ההמון המנוכר
אני מתכנסת בעצמי,
מחטטת בפחים
הכי עמוקים של הנפש,
ממיינת את הזבל
שנקבר עמוק ברפש.
מוצאת שם תמונה
של ילדה קטנה,
מחזיקה מטבע
של שקל בידה.
אולי אהבתי אותה
אבל אני לא זוכרת מתי.

אז מטיחה אותה
בקיר שמולי,
מנפצת זכרונות
של ילדות עשוקה.
תעזבו אותי, אנשים!
נגמרו לי השקלים!

עוד לב בשקל
למה לעזאזל
אני צריכה לשלם?!
שום דבר לא בחינם, מותק...
אם את רוצה לחיות,
את צריכה לשלם
גם על אהבות מפוקפקות.