צליל שנער / זיכרון |
מצמרות עצים נפלה אהבתי
ובשקט התנפצה
ואני - ביקיצה מן המציאות
שקעתי בשינה
לבי נרדם, לבי נדם
לבי איבד קולו
אבל ליבך המר, הקר
נשאר עוד בשלו
נוף עינייך מתוכי
כבר לא יכול לצאת
נשבה לבי בתוך לבך
וכעת הוא מת
ועורך כמשי רך
עוד מלטף גופי
מסרב לך להאמין
הפעם זה סופי.
כמו התגלות, כנס גדול
נכנסת, אז, לחיי
נולדת בי, נולדתי בך
פתאום עזבת ידי
תחזרי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|