ה. עילית / מיכל |
ואז בא השקט שהורס
את החיוך המתמשך שעל שפתייך
את החיוך,
והתמימות שבעינייך
רק להביט בך מחייכת
רק לשמוע את צחוקך
מה לא אעשה?
רק תהיי לי מאושרת
מחייכת, בליבך עוד זיכרון קוברת
וכואב לי להביט בך
עם החיוך,
את שוב נשברת
רק תני לי עוד חיוך
כמה שאת עושה טוב לעולם
כשחיוך על פנייך
וכמה שיפה העולם
עם הצחוק שמתגלגל
בין דמעותייך
את כל חייך את הורסת
עם החיוך,
את שוב נשברת.
הגלים שטים רחוק
ואת יודעת, רק
לשתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|