פיגומים קטועים, מיוסרים
נוף ערבה פראית, קדמונית
העט האדום על הדף, ניגר
החשכה שיורדת אט-אט

[סוף-סוף הנוף גורם לי לכתוב
סוף-סוף הרוח לא מכאיבה]

מגדל מים מראש כל גבעה
אורותיו הירוקים של המסגד בקצה השלוחה
זכרונות עמומים מעבר כל כך רחוק
ואורות החשמל שלא עוזרים

[נערה הולכת עם השביל, בדרך לתפילה
הנערות כאן הולכות עם השביל, דוחפות עגלות]

עוד מעט יהיה חשוך מדי לכתוב
עוד מעט כולם ישבו מסביב לשולחן
עוד מעט אני אתיישב בבוטקה החשוך והמפחיד הזה
עוד מעט יהיה מאוחר מדי לתפילות

[אני כבר לא רואה את מה שהידיים שלי כותבות
כבר הרבה זמן שאני לא רואה מה שהידיים שלי עושות]