ש. כהן / סיני |
לא ראיתי את הים
תישן לך עולם
זה בסדר
וכה רחוק ומנוכר
פתאום נראה לי המדבר
אני שולח לו חיוך
קטן, בסתר
ואת עיני הבוכייה
מתוך מסך העלטה
אני שולף כעת
אל תוך חשכת החדר
להביט, לרצות ללגום
את טוב ליבו של אור היום
שמיטיב עימי
ללא לאות וחסר
(אך בלילות עודי חולם
את המראות אני זוכר
השמש בערה
באמצע השמיים,
וברגליים יחפות
לקול תופים וצהלות
בנקודה שבה
מדבר נפגש עם מים)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|