[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני רוצה לחשוב
שהכל פשוט
ושאין שום מהות,
הכל נרשם בטעות
בתוך ספר חסר משמעות.
אני רוצה לחשוב
שהכל יכול להיעשות
בצורה הפשוטה ביותר
בלי לקשר כל דבר למשהו אחר.

אני יודעת שזה לא פשוט
לשים מסיכה של אדישות
כשכולם אומרים לך
שבעיניים שלך
יש משהו לא פשוט.

אני רוצה לחשוב שהם טועים
ושאני צודקת,
שהעיניים לא אומרות כלום
ושהיופי הוא לא דבר מורכב.
אני רוצה לחשוב
שהמראה לא משקרת
ואני זאת שמשקרת למראה
בכל פעם שאני מתאפרת
ונכנסת לדמות אחרת.

איך יכולתי לחשוב
שהיא תסלח לי
אחרי כל השקרים
ותיתן לי לאהוב את עצמי?!

אני יודעת שזה לא פשוט
לחייך
כשסוחטים לך לימון
בתוך העיניים
ואומרים לך
שהנפש שלך
עשויה מרוח ומים.

אני רוצה להאמין
שיש גם אדמה ובית.

אני רוצה לחשוב
שהכל פשוט,
אבל זה לא פשוט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המלט לא אמר
אפילו לא פעם
אחת "להיות או
לא להיות".

לא מאמינים?

תפתחו שייקספיר
פעם בחיים, קטני
אמונה שכמותכם.



אד המתאבד חוזר
לבית הספר


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/10/04 12:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נילי רוזנבליט

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה