|
אני זוכר את היום בו הבחנתי
באהבה ובפחד שלובי ידיים
רוקדים עירומים בין הבטן לצוואר
צוחקים בתשוקת חיים קולנית
היה זה ביום בו הייתי
בתוך גופה של מלאכית משאול
סופרלטיב מושלם בין רגלי נאנחת
מתענגת על הכאב
הם שברו עצמותיי רסיסים
שטופי דם ומיצי התרגשות
איך נעצת האקדח אל חזי החשוף
ושלחת אותי הרחק עם שירייך |
|
|
אם אין אני לי -
מי לי
אם אין לחם -
אין תורה
אם אין לחם -
תאכלו עוגות
ואם לא תשלמו
חסות - נשבור
לכם את העצמות.
המאפיונר
השכונתי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.