מתבונן פעם נוספת בעירי המכושפת
תחת האור הזהוב הבוהק הבוקע מפנסי הרחוב
שואף שאיפה עמוקה ומתוקה
לא מביט אחורה או לצדדים
הולך ישר כמו סטרייט לעניין
לא מוגדר על ידי המקום והזמן
בורח כמו דגים טובים אחרים לפני
כמו דג פורל
כמו ז'ק ברל
אל השאנז אליזה של בן יהודה שטרסה
צמרות העצים בכפות ידיי
חתול מתחכך בכפות רגליי
כל החיים לפניי
והחיים יפים
שואף עוד שאיפה עמוקה ומתוקה לכבודם
לחייהם

ואז אתה מרעיש מבחוץ
מרעיד את הקירות
פתאום ניכר שהתקרות מתפוררות
פתאום ניכר שאני מפורר
פתאום אני נראה לי מכוער
שמשתוקק לקלל אותך בכל כוחי
לפתע שדים משפריצים מתוכי:
"אתה יודע שאימא שלך זונה
יא חתיכת הומו מזדיין אוכל בתחת
לך תמצוץ לסוסים וכלבים
שישתינו עליך עורבים כל חייך
כל החיים שלפנייך
שיהיו..."

אל אלוהים

אני נבהל מעצמי
וחוזר לעצמי תוך שנייה
כמו הרכיכה לתוך הקונכייה  
מי זה היה?
קיים בי אחד שכזה?
מאשים את הדג הרע שבתוכי
היו דגים אחרים רעים ממנו עוד לפניי
שואף שאיפה שלישית
עמוקה ומתוקה במיוחד לכבודך
לחייך
ומעומק ליבי רק מאחל
שיהיו חייך יפים
מהדג הטוב שבתוכי
נקרא לו דג פורל
או ז'ק ברל.