[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ברק ארז
/ fantasies

I am wandering in the slope of the street without any
special purpose, moved by the power of routine, after a
delusional, tiring yet inspiring conversation, such after
you seek none, mere follow.
While waiting, you breath the air deeply, using all your
lungs capacity, continuing your excercises of joining lifes
elements.
I am driving, collecting my coincidences. In a stop out of
many you arrived, it seems like we ought to share something
tonight, I believe (or maybe hoping).
I speak to you, but you don't seem to hear, apparently you
can feel the frightness that surrounds me. So  I send   my
voice all the way to your ears, there is no other way, and
yes, thanks god you can hear, only different tones.
The door which has never been  opened is about to reveal a
completely  unknown new path. The sound of silence, which
reminds me my days in the womb, is silenced by other forces,
your presence  and the apology of the broadcaster in the
radio.
I am listening to your breathe wondering whether you would
mind exhalling at me and light my fantasies. Your gaze
travels in the wilderness, focusing on two cats, walking on
top of a closed trashcan, or maybe it is your reflection you
are staring at.I can not ignore the great joy I absorb from
my being lonely aside you, though I don't know you, maybe
never will, maybe that is what its all about, some questions
may remain alone as if they were respectful answers. You are
not used to be challenged, not from the outside world, one
could tell, I am not used to meeting those whom are hard to
challenge. I am pleased knowing not would be the response, a
charming smile, or a new challenge.. You smile, yet I feel
your grasp.
Your tea associate me with the plants in my garden and the
grass which went out of control.That is my wilderness I
suppose, my reflection if you want. The meadow attached is
huge, deers, foxes and cats are running there during
different times, I see their wonderful unkonown happiness,I
envy their simplisity ,following their roles, showing no
doubts   demonstrating no respect, nor sorrow to my tears.
You drink so slow, I am not sure you are here.
From out of nowhere you touch my hand.







חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בכלל, סבא שלי
העריץ את חנוך
לוין.
בגלל זה לבן דוד
שלי קוראים חנוך
פופק
ולדודה שלי
קוראים לבנה
פופק. הדמות של

לבנה מלגעת
באושר, הטלנובלה
הישראלית,
מבוססת עליה.


יעקב פופק חושף
את אילן היוחסין
שלו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/04 8:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברק ארז

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה