שירה דרור / תיאטרון החיים |
אל אותה
המסיכה
מאחוריה
כל כך הרבה כעס
כל כך הרבה כאב
כל כך הרבה עצב
שרק בלילות מוצא מנוחה
עד שעולה שוב
השמש
ושוב אני מתחבא
מאחורי
המסיכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|