בדרך, על הכביש המהיר
ראיתי משולש שקודקודו כלפי מטה מצוייר על הקיר
הוא הזכיר לי בחורות
בחורה, יותר נכון, שמציירת על קירות
ואומרת שאין כמו מיניות מוחצנת לנפש בריאה
ומטופלת כבר חמישה חודשים בשלוותא במרפאה.
היא מציירת אותי ואותה על הקיר
אני כותבת אותי ואותה על הדף.
היא מציעה שאבוא לבקר בעודה ישובה בחיבוק מצונף
של עצמה בעוד היא מדמה שהיא אני
כי אותה היא תוכל לאהוב תמיד
ולחבק תמיד
ולענג תמיד
אבל איתי היא הבינה שאין לה עתיד.
זה לא שאני נגד. זה פשוט לא פשוט
לאהוב בחורה בכזו נוקשות
רק אותה
(בעוד היא מסבירה לאט שהיא בעצם אני
ולא אף אחד אחר).
אז החלטתי לוותר.