|
רוצה כל כך לכתוב לך
אבל לא רוצה לתת הגדרות
רוצה שתבין הכל
אבל לא רוצה מסגרות
כי אצלי הרגש פורץ החוצה
מחפש מקום להיות
פורץ את הגבולות
ממשיך עוד ועוד לחיות
ומיום ליום זה גדל
ואני יותר ויותר אוהבת
ולא משנה כמה רחוק
אני עדיין רק חושבת
על כמה אתה מדהים
ועל כמה אתה מוכשר
ועל איך אני רק רוצה
שתהיה תמיד מאושר
על כמה שאתה רגיש וחזק
ועל איך שאתה חושב
איך שאתה נוגע בי
ואיך שאתה כל כך אוהב
אז רק תדע שאני פה
לתמיד, בשבילך
לנצח שלך
ואני כל כך...
אוהבת אותך. |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.