שוקי וסטרוליק ניגשים לדוכן של אנונימוס על כיכר דיזנגוף
איש: באתם להתעניין?
ש: לא, באנו לראות את החצ'קונים שלך
איש: חברים, אנחנו עסוקים, ואם אתם לא מעוניינים לשאול על הרג
בע"ח תמימים אז בבקשה לכו.
ס: למה לא להרוג חיות? למה לא לעשות ניסויים על קופים?
איש: כי אפשר לעשות ניסוי על דברים אחרים.
ש: על דביבון?
א: לא, על מודלים כימיים, על...
ש: אתה בעצם אומר שכדאי לערוך את הניסוי על בובה של קוף.
א: לא, אני אומר שאפשר להימנע משיטות ניסוי אכזריות כאלה.
ס: מה אכזריות, הייתי מת שיחברו לי למוח החשוף שלי
אלקטורודות.
ש: למה לא אמרת קודם? יש לי בבית אלקטרודות.
ס: מאיפה?
ש: מניסוי שעשיתי על קוף לפני שבאת.
ס: הייתי רוצה לעשות ניסוי כזה על קופיקו, הוא מה זה מעצבן
אותי.
א: חבר'ה, מדובר פה על התעללות קשה בבע"ח תמימים.
ש: מה תמימים, אספתי גור חתולים מהרחוב הביתה והוא ניסה להרוג
אותי.
א: איך?
ש: הוא נצמד לי לחזה כשישנתי והוא תכנן שכשאני מתהפך בשינה
אני אלחץ את עצמי על הטפרים שלו.
ס: הצליח לו?
ש: לא, בבוקר קמתי ולא מצאתי אותו, חיפשתי בכל הבית, ואז
הסתכלתי על החזה שלי וראיתי את הגור מרוח לי על החזה.
ס: הסגרת אותו למשטרה אחרי זה?
ש: לא, הסגרתי אותו בארון קטן וזרקתי אותו לים.
א: אני לא מאמין שאתם מתנהגים ככה לחתול קטן וחמוד.
ש: מה חמוד?! כל פעם שדוחפים לו אצבע לגרון הוא עושה חירחורים
מבחילים.
א: למה דחפת לו אצבע לגרון?
ש: כי הוא אכל לי חצי מלון שהשארתי על השולחן.
ס: רגע, אני זוכר את זה, לפני שיצאנו לדיסקו אמרת לגור שהוא
יכול לאכול את החצי מלון.
ש: כן, אבל התכוונתי לחצי הלא קיים.
ס: אה.
א: אה...לא! לא ארשה כזה דבר!
ס: די כבר יא יפה נפש. שנייה, אני אדגים לך כמה טובים בעלי
חיים.
סטרוליק רודף בכיכר אחרי חתול שבורח עם הבעת בעתה מפני האיש
התמהוני (סטרוליק קשישא)
ס: הנה, חתול.
סטרוליק זורק על הפנים של האיש את החתול, החתול שורט לו את
האמא של הפנים, ומוריד לו חצי מהאף.
א: הצילו!
ש: סטרוליק, מהר, בוא נציל את האיש.
ס: כן, בוא נקח אותו אליך הביתה ונחבר למוח הגלוי שלו
אלקטרודות, ונקווה שזה ירפא את פצעים האנושים האלה.
ש: לא סטרוליק, זה לא הומני! |