שוקי וסטרוליק ניגשים לדוכן של אנונימוס על כיכר דיזנגוף
איש: באתם להתעניין?
ש:  לא, באנו לראות את החצ'קונים שלך
איש:  חברים, אנחנו עסוקים, ואם אתם לא מעוניינים לשאול על הרג
בע"ח תמימים אז בבקשה לכו.
ס:  למה לא להרוג חיות? למה לא לעשות ניסויים על קופים?
איש:  כי אפשר לעשות ניסוי על דברים אחרים.
ש:  על דביבון?
א:  לא, על מודלים כימיים, על...
ש:  אתה בעצם אומר שכדאי לערוך את הניסוי על בובה של קוף.
א:  לא, אני אומר שאפשר להימנע משיטות ניסוי אכזריות כאלה.
ס:  מה אכזריות, הייתי מת שיחברו לי למוח החשוף שלי
אלקטורודות.
ש:  למה לא אמרת קודם? יש לי בבית אלקטרודות.
ס:  מאיפה?
ש:  מניסוי שעשיתי על קוף לפני שבאת.
ס:  הייתי רוצה לעשות ניסוי כזה על קופיקו, הוא מה זה מעצבן
אותי.
א:  חבר'ה, מדובר פה על התעללות קשה בבע"ח תמימים.
ש:  מה תמימים, אספתי גור חתולים מהרחוב הביתה והוא ניסה להרוג
אותי.
א:  איך?
ש:  הוא נצמד לי לחזה כשישנתי והוא תכנן שכשאני מתהפך בשינה
אני אלחץ את עצמי על הטפרים שלו.
ס:  הצליח לו?
ש:  לא, בבוקר קמתי ולא מצאתי אותו, חיפשתי בכל הבית, ואז
הסתכלתי על החזה שלי וראיתי את הגור מרוח לי על החזה.
ס:  הסגרת אותו למשטרה אחרי זה?
ש:  לא, הסגרתי אותו בארון קטן וזרקתי אותו לים.
א:  אני לא מאמין שאתם מתנהגים ככה לחתול קטן וחמוד.
ש:  מה חמוד?! כל פעם שדוחפים לו אצבע לגרון הוא עושה חירחורים
מבחילים.
א:  למה דחפת לו אצבע לגרון?
ש:  כי הוא אכל לי חצי מלון שהשארתי על השולחן.
ס:  רגע, אני זוכר את זה, לפני שיצאנו לדיסקו אמרת לגור שהוא
יכול לאכול את החצי מלון.
ש:  כן, אבל התכוונתי לחצי הלא קיים.
ס:  אה.
א:  אה...לא! לא ארשה כזה דבר!
ס:  די כבר יא יפה נפש. שנייה, אני אדגים לך כמה טובים בעלי
חיים.
סטרוליק רודף בכיכר אחרי חתול שבורח עם הבעת בעתה מפני האיש
התמהוני (סטרוליק קשישא)
ס:  הנה, חתול.
סטרוליק זורק על הפנים של האיש את החתול, החתול שורט לו את
האמא של הפנים, ומוריד לו חצי מהאף.
א:  הצילו!
ש:  סטרוליק, מהר, בוא נציל את האיש.
ס:  כן, בוא נקח אותו אליך הביתה ונחבר למוח הגלוי שלו
אלקטרודות, ונקווה שזה ירפא את פצעים האנושים האלה.
ש:  לא סטרוליק, זה לא הומני!