הלילה גשום.
זהו ליל סערה.
מכל עבר צצים רעמים בחוזקה,
ברקים זוהרים שם בכל פינה.

והיא יושבת בחדרה.
ילדה מפוחדת וכה בודדת.
יושבת שם ממש בפינה.
הגשם מפחיד וכה מאיים,
והיא פשוט צורחת בלב מכאב.

רצה החוצה בזעקה,
בורחת הרחק מכל צרה,
עומדת בחוץ מזילה עוד דמעה,
ויוצאת בריצה אל הלא נודע.

מגיעה למקום מבודד,
עדיין בוכה, מחרישה כל פינה.
עכשיו היא מרגישה פחות מפוחדת.
כמובן בודדה,
רק יותר משוחררת.

שם בחוץ נרדמה.
בסמטה החשוכה.
בגשם, בקור בזמן סערה.
שוכבת לה שם בפינה השקטה.

למחרת בבוקר השמש זורחת,
הסערה כבר חלפה
הילדה עוד ישנה.
הכל מאחוריה
עכשיו היא חופשייה.