האלכוהול אותה לקח, ולא מותיר לי ממנה דבר
לא האמנתי אימא, לא האמנתי שהיום הזה יגיע שאני אצטרך
לדאוג לך כמו ילדה שרק מתבגרת
שלא מבינה כלום בכלום, שכולה בתוך עצמה מתוסבכת ולא מובנת.

כאילו רצית רק אותה, וכלום אחר מצטער להגיד לך
את מכורה לסם יפה, שהורס לך את כל אשר נותר לך

היום הזה הוא היום, היום הזה הגיע למרות שאת אמי
ואני בנך הגעת למצב איום ונורא
עכשיו אני צריך לדאוג שיאשפזו אותך, וכל זה בא לי מאהבתי
אלייך
רק רוצה שתהיה לי אימא!

כל כך קשה לי לחשוב על כך
האלכוהול אותך ממני לקח את כבר מזמן לא אמי
את יותר דומה להוא שזרוק לו ברחוב השכן הזר

צריך לעזור לך לרפא אותך מהאלכוהול
ואז אולי תחזרי אליי, תחזרי אמי להיות במשפחתינו
אני כבר פוחד, ומזדעזע לחשוב שיכול להיות
שבקרוב אלייך אצטרך להתחיל להתגעגע...

את שתית לחיי המשפחה אז למה היא רק מתפוררת?
ולאט, לאט נעלמת.
תפסיקי בבקשה אימא, חבל עלייך
בקצב הזה אם תמשיכי לשתות את תיגמרי בסוף, את תגיעי לרחוב.

חבל נוראהאפילו שאותך בקושי הכרתי, תמיד היית דו פרצופית.
ולמה כל זה? אפילו אני לא הבנתי